אתמול חגגתי לבתי הבכורה בת מצווה. 
אנו דנות הרבה זמן כיצד לציין את הגעתה לגיל מצוות. 
מצד אחד מסיבה, מצד שני חשוב לתת ערך מצד שלישי קורונה, לא אשקר שיש גם צד רביעי של מקוריות. 

לאחר הרבה חשיבה משותפת החלטנו לחגוג את הבת מצווה בקפסולות. קפסולת חברות התקיימה אתמול. (תמר בחרה 12 חברות) למסיבת פיג'מות

21:00 הגיעו הבנות לכיבוד וצמות (תודה לתמרה פרץ, חברתי הקרובה שפתחה מזוודות מהעיסוק הישן שלה על מנת לשדרג את החגיגה)
21:30 משחקי חברה וגיבוש
22:30 ארוחת ערב חגיגית
23:10 "אתגר המרשמלו" הדורש עבודת צוות, תכנון ושיתוף פעולה
23:30 משחק המתנות.
24:00 טיול לילי בשכונה , הגעה לפארק והפרחת בועות סבון
24:30 אני פרשתי לישון… הבנות התארגנו לבד לשינה ….

8:30 השקמה עם מוסיקה וריקודים
9:00 ארוחת בוקר מפנקת (תודה לחברתי הטובה ולדה שאפתה פנקייקים טעימים, מפנקים ויפים.

בתור אימא מעורבת בכל ועדי גן וכיתות, יצא לי להפעיל קבוצות של ילדים בגילאים שונים ועדיין התרגשתי כל כך כאשר התחילו להגיע הבנות.

שום משחק, ריקוד או פעילות שתכננתי נראו לי מתאימים, אפילו הייתה תחושה של "איזה שעמום… יופי יש מוסיקה, נשנושים וכל אחת בטלפון שלה"…

לרגע נלחצתי אפילו נבהלתי.
נשמתי עמוק ונתתי לדברים לזרום לבד… לא ממש לזרום כי תוך כדי המוח חושב, עובד ומתכנן מסלול חדש.

וכפי שכבר למדתי על עצמי מניסיון העבר רב שנים, בדרך לריכוז הבנות לפעילות, התכנית התגבשה וזרמה ואפילו שילבה את כל הדברים שתכננתי מבעד מועד.

יש מספר פעולות שכל אחד יכול לעשות וכאן אפרט אותם כדי שתיקחו רעיונות ותתאימו אותם לצרכים שלכם.
1. כל הבנות יושבות בסלון, אני מזמינה את תמר (בעלת השמחה) לשבת בכיסא נפרד ומבקשת מכל אחת מהחברות שלה להגיד מילה אחת שמאפיינת את תמר (הערה- בגיל ההתבגרות יש נטייה להשתמש בשיח לא מכבד, כדי להימנע מזה הדגשתי שהמילה צריכה להיות חיובית)
2. לאחר סבב הכרות סיפרתי להם שבגלל הקורונה רק החברות הטובות והקרובות הוזמנו לחגיגה והמשימה הראשונה היא להרים את תמר על הכיסא במשך 12 שניות. ברור שהם הצליחו אבל לאחר ניסיון אחד חידדתי את המשימה בכך שהעמידה של תמר בכיסא צריכה להיות יציבה ולא להתנדנד, כדי להשוות את זה לעוגן. "אתן העוגן עליו נשענת תמר" . נתינת משמעות לפעילות מסוימת רותמת את המשתתפות.
3. בשלב זה הרגשתי שהקרח נשבר ואפשר להתחיל לרקוד ולשים שירים. עדין היה להם קשה להיפרד ממכשירי הטלפון שהיו צמודים לאחד מכפות הידיים. החלטתי בספונטניות לשים מקל לימבו (מטאט בסביבה) ולבקש מהם לעבור מתחת …
4. אני מאוד מתחברת למשחקים של פעם… התחלנו עם משחק הכיסאות… בזמן שהמוסיקה מתנגנת והן מסתובבות סביב הכיסאות, אני ניצלתי את השניות האלה כדי לפנות את השולחן מהכיבוד של קבלת הפנים, חוזרת לעצור את המוסיקה, לראות מי נפסל, להוציא כיסא, מחדשת את המוסיקה ומתחילה לערוך שולחן לקראת השלב הבא (ארוחת ערב). אז בזמן משחק הכיסאות ערכתי שולחן, . משחק הפסלים גם תופס.
5. תכננתי מראש כיצד אערך של השולחן (פלייסמנטים חגיגיים בצבע זהב שנשארו מראש השנה, צלחות מעוצבות, ירקות חתוכים מבעד מועד, שתייה וכוסות שמפנייה חד פעמיים). הזמנתי את הבנות לשבת בשולחן ולמזוג לעצמם שתייה קלה לקראת הרמת כוסית.
6. העוגה: תמר החליטה שלא רוצה עוגה, היא טענה שהעוגות היפות לא טעימות, היא בחרה ברעיון של עוגת פיצה, הזמנו פיצה עבה עם כל התוספות האפשריות, פרט לאננס, ועל הפיצה נרות וככה התחלנו את סעודת בת מצווה המושקעת ומפנקת.
7. לאחר האוכל חילקתי אותם לצוותים של 3 בנות ודיברנו על גיל ההתבגרות, הם אמרו כמה משפטים ואני נתתי את נקודת מבטי בתור אימא, שיקפתי את חילופי מצבי רוח, את הקושי כהורה ושיחד עם זאת הן בשלב שעובדות בשיתוף פעולה וזה מה שנעשה עכשיו. כל קבוצה קיבלה 20 פסטות ארוכות ומעט נייר דבק, בנוסף הן קיבלו מרשמלו. המשימה הייתה לעבוד בשיתוף פעולה כדי לבנות מגדל יציב עליו מרשמלו עומד, לרשותם 12 דקות.
8. משחק המתנות: לפני שהתחלנו את המשחק הזה הערתי סלסלה וביקשתי להניח שם את הניידים. הופתעתי כשכל הבנות הניחו אותם ללא קושי). כל אחת מהבנות בחרה מתנה עטופה (שלא ידעה מה יש בפנים) ונתנה לחברה. לאחר שהחברה פתחה היא הייתה צריכה להסביר למה נתנה את המתנה שלא ידעה שבחרה. היה צורך מדי פעם להעיר על שמירת שפה מכבדת בין החברות. כאימא שפחות מבינה את הסלנג של היום, לא נתתי מקום לפרשנויות מוטעות מצידי ומצד הבנות.
9. משחק הזיכרון ממתקים: לפני הרבה שנים אחת האימהות לימדה אותי להכין משחק זיכרון ממתקים. יש צורך בצלחות חד פעמיות, בהן מדביקים זוגות של ממתקים שונים (שתי סוכריות על מקל, שני שוקולדים, שני חמצוצים) ניתן גם עם הפתעות נוספות (טבעות, גומיות לשער, מחזיקי מפתחות ועוד). הופכים ומשחקים לפי כללי משחק הזיכרון הרגיל. אני הוספתי לזה עוד הנחייה: כאשר מישהי זוכה בשני ממתקים, אחד לוקחת לעצמה, השני נותנת למישהי שטרם זכתה.
10. סיור לילי – עם תמר תכננו שאארגן "חפש את המטמון" בשכונה בלילה, ברגע האחרון, היא ביקשה להוריד את המטמון ורק לצאת לטיול לילי ללא מטרה. הגענו לגינה ציבורים לחצי שעה של הפרחת בועות סבון ענקיות לאור ירח
11. חזרנו הביתה ב-24:30. לפני שנכנסו ניהלתי איתם שיחה על הגבולות "אני רוצה לישון, אתן מתארגנות לבד לשינה, שומרות על שקט ומסתדרות. בשלב זה סיימתי לסדר את המטבח, לארגן את הסלון, לרוקן את פח הזבל, השארתי בקבוק מים, מיץ וכוסות שמזיגה עצמית. הודעתי שתהיה השקמה ב- 8:30, ארוחת בוקר ב- 9:00 ואז הביתה.
12. לילה לבן – בשלב הזה אני לא יודעת מה היה, העדויות בשטח מעידות שהן היה די בשקט (כי הצלחתי לישון), שאכלו חטיפים (כי ראיתי על הרצפה) ושנהנו. אני שחררתי והן לקחו אחריות ליהנות תוך שמירה על הכללים שקבעתי.
13. 8:30 השקמה עם מוסיקה… השולחן היה ערוך כיד המלך. ב9:00 ישבו לאכל… עד 9:40 כבר כולן הלכו הביתה
14. תמר סידרה את החדרים, אני את הסלון והמטבח, היא הלכה לנוח ואני נסעתי להפעיל סדנא שסגרתי מראש.
סיכום ומסקנות
• תכנית, תכנית תכנית… לרשום, לתכנן ולשתף את בעל השמחה. ואז לזכור שכל תכנית היא בסיס מצוינת לבצע שינויים בפועל. (תכנית לאוכל, תכנית ללו"ז, תכנית למתנות)
• כל פעילות או משחק ניתן לקשר לערכים.. פשוט תקדישו כמה דקות להקשיב
• גבולות… חלק לפני, חלק תוך כדי וחלק לפי צורך… לדבר ולהציב אותם
• לישון צהריים לפני, לנוח ולבוא רעננים.
• תארגנו את זה לבד אך ורק אם אתם אוהבים לעשות את זה. "עושים באהבה או לא עושים בכלל.