גן יער - המפגש הבלתי אמצעי עם המרחב הפתוח
תמיד אהבתי טבע, תמיד התחברתי לטבע ונהניתי לשהות ב"חוסר נוחות" שבה.
משהו שלא ניתן להסביר אבל זה עשה אותי חופשייה ומאושרת.
בתקופת הלימודים (לימודי ארץ ישראל במכללת בית ברל) זכיתי להכיר את הארץ ברגליי, כל שבוע במסגרת הלימודים טיילנו במסלולי טבע באזורים שונים בארץ שלנו.
בגיל 19 ראיתי בפעם הראשונה כיצד מכינים תה ירוק מעלים… כיצד טוחנים הל ומוסיפים אותו לקפה שבושל בגזייה בשטח… הרגשתי שהגעתי הביתה.
השיא היה שהכנו קציצות מכובסה. רציתי לנצל את כל השפע הזה ביומיום שלי. לא היו לי כלים.
לפעמים הייתי מביאה את הטבע לגן, גינת ירק, הנבטות, מלמדת את חלקי הצמח וכו'.
התפנית החלה כאשר השתתפתי בהשתלמות גני יער במצפה רמון בהדרכת רון מלצר וראיתי שזה אפשרי, ניתן ליישם, ניתן לחיות את החלום ולהביא את עצמי ואת הילדים למפגש בלתי אמצעי עם הטבע.
עדיין לא הייתי בשלה לזה, לא היה לי ביטחון עצמי ולא ראיתי את עצמי מתמודדת יום יום בשהות המאתגרת בחוץ.
התחלתי להכניס אלמנטים לגן… בנייה בבוץ, מסלולים רטובים, שהייה מחוץ למבנה.
בעזרת רן קראוס מהיחידה לאיכות הסביבה יצאתי החוצה בפעם הראשונה, הוא עודד וליווה אותי ונתן לי ביטחון, הוא הראה לי מה אפשר לעשות, כיצד הגדרת גבולות לילדים מאפשרת להם להיות חופשיים ובאמת הם חופשיים ומאושרים ואני איתם.