שאף אחד לא יגדיר את הילד שלי

איור אמא וילד

שאף אחד לא יגדיר את הילד שלי 
הוא מתוק, הוא אוהב, הוא מביע רגשות, הוא מחבק. 
שאף אחד לא יגיד לי שהילד שלי כזה או אחר. 
יש לו חברים, מזמינים אותו, הוא אהוב. 

שאף אחד לא יגיד לי מה הכי טוב בשבילו, הוא יודע… 

נכון, הוא מדבר לא ברור, נכון, לפעמים לא יודע איך הלתקרב לחברים ומציק כדי שישימו לב אליו.

נכון, קשה לו להירגע לפעמים, הוא ננעל על דברים שוליים

ועדיין אף אחד לא יגדיר לי את הילד.
כי שקשה לו לוותר על משחק או לשתף ילד אחר, אנחנו משתמשים בהתנהגות חברית "מי מוכן לוותר לחבר שקשה לו לוותר?"

שקשה לו לשנות דברים קבועים אנחנו ממצאים משחק שנקראה משחק האורחים, שכל פעם ילד אחר מתארח בקבוצה אחרת.

שקשה לו עם המעברים אז מארגנים מעברים מסודרים וכולם מרוויחים מסדר יום ידוע מראש.

שקשה לו להתקרב לחברים יוצרים עבורו סיטואציה מזמינה שמגרה חברים להיות חלק מהקבוצה.

שקשה לו להיפרד מאבא כי שכח לתת לו חיבוק, אני זוכה לחיבוק שבא מהלב.

שקשה לו להיות בתוך הגן, אני פותחת את הדלתות ולכולם יש בחירה להיות בחוץ או בתוך המבנה.

אף אחד לא יגדיר לי את הילד
הוא כשרון, הוא הילד של אימא (ושל הגננת)
הוא יגיע רחוק
ואני אדאג שיקבל את כל התמיכה כדי שזה יקרה כבר עכשיו.

אוהבת אותך
אילנה הגננת
שהפכה להיות גננת יותר טובה בזכותך

צללית אדומה של אמא ובן

שתפו: